החלטה בתיק מ"ת 7141-02-13

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב והשלכת פסולת ברשות הרבים.

כעולה מכתב האישום, גנב הנאשם בשעת לילה נגרר השייך לקבלן בניין, וזאת בכך שחיבר אותו לרכבו ועזב את המקום כשהנגרר עימו. בדרכו שפך הנאשם פסולת בניין, שהיתה על הנגרר, בשטח ציבורי, והמשיך בנסיעתו לשטחי הרש"פ כשבדרכו העמיס על הנגרר רכב מסוג בובקט (אין תלונה לגבי גניבת רכב זה).

הנאשם עבר עם הנגרר לשטחי הרש"פ ולאחר כשעה חצה את המחסום חזרה לתוך שטח ישראל כשלרכב מחובר נגרר אחר (השייך למכר שלו).

עיינתי בתיק החקירה והעובדות עליהן מבוסס כתב האישום נתמכות כדבעי בדו"חות ובעדויות האחרות המצויים בתיק.

לענין עילת מעצר - מדובר אמנם בעבירת רכוש בודדת שאין בה תחכום מיוחד או ערך כלכלי גבוה במיוחד ואולם למשיב עבר פלילי מכביד, ונסיבות העברת הרכב הגנוב לרש"פ בשעת לילה אף הן מהוות נסיבה מחמירה.

יצויין לענין העבר הפלילי, כי המשיב הורשע אך לאחרונה בעבירה של השלכת פסולת בשטח ציבורי ונדון למאסר מותנה של 10 חודשים, שהינו בר הפעלה.

בנוסף, הורשע המשיב בשנים האחרונות בעבירות אלימות לא מעטות בגינן נדון לעונשי מאסר של 9 חודשים במצטבר למאסר מותנה שהופעל, כך שבסך הכל ריצה 15 חודשי מאסר בפועל וזאת בשנת 2011; בנוסף, נדון קודם לכן בשנת 2008 ל-20 חודשי מאסר בפועל, אף זאת תוך הפעלת מאסר מותנה קודם.

העבר המכביד כאמור מחזק את עילת המסוכנות לציבור.

יחד עם זאת לאור העובדה כי כאמור מדובר בעבירה שהיא עבירת רכוש, ועבירת השלכת הפסולת הבודדת אינה מקימה כשלעצמה עילת מעצר, אני סבורה כי ניתן לאיין את המסוכנות באופן סביר בחלופת מעצר.

מאחר והוצעה חלופה סבירה בביתה של הערבה ובפיקוח לסירוגין של אחד משני הערבים שהתייצבו בפני בית המשפט, אני מקבלת את החלופה ומורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בביתה של הגב' אניטה ויצמן ובפיקוחה לסירוגין ביחד עם מר שבי יהב.

התחייבות עצמית וערבויות צד ג' של הערבים על סך 15,000 ש"ח כל אחד.

הפקדה במזומן בסך 3,000 ש"ח תוך 24 שעות.

נקבע להמשך דיון ליום 12.2.13 שעה 12:00.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: